מתניתין. וַאֲפִילוּ רָאוּהוּ מְגוּייָד. אֲנִי אוֹמֵר. בְּחֶרֶב מְלוּבֶּנֶת נִכְוָוה וְחָיָה. וְצָלוּב עַל הַצְּלִיבָה. אוֹמֵר אֲנִי. מַטְרוֹנָה עָֽבְרָה עָלָיו וּפְדָאָתוֹ. וְהַחַיָּה אוֹכֶלֶת בּוֹ. אֲנִי אוֹמֵר. נִתְרָחֲמוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. נָפַל לְבוֹר אֲרָיוֹת אֵין מֵעִידִין עָלָיו. אוֹמֵר אֲנִי. נַעֲשֶׂה לוֹ נִיסִּים כְּדָנִיֵּאל. נָפַל לְכִבְשָׁן הָאֵשׁ אֵין מֵעִידִין עָלָיו. אוֹמֵר אֲנִי. נַעֲשֶׂה לוֹ נִיסִּים כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. נָפַל לְבוֹר מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים אֵין מֵעִידִין עָלָיו. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי. חַבָּר הָיָה. נָפַל לְיוֹרֶה בֵּין שֶׁל מַיִם וּבֵין שֶׁל שֶׁמֶן אֵין מֵעִידִין עָלָיו. רִבִּי אַבָּא אָמַר. שֶׁל שֶׁמֶן מֵעִידִין עָלָיו. שֶׁל מַיִם אֵין מֵעִידִין עָלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
של מים. בבבלי בדברי ר' אחא גריס של יין אין מעידין מפני שהוא מכבה והה''ד של מים להאי טעמא ולאמרו לו דהתם חחלתו מכבה וסופו מבעיר הה''ד של מים וכן פסק הטור א''ה סי' י''ז דבכולם אין מעידין:
של שמן מעידין עליו. מפני שהוא מבעיר:
נפל לבור מלא נחשים ועקרבים מעידין עליו גרסינן. וכן הוא בבבלי דת''ק סבר אגב איצצא שדוחקן כשעומד עליהן מזקי ליה ור' יהודה ב''ב פליג דאין מעידין עליו:
אומר אני חבר היה. ויודע ללחוש ושם גריס נפל לכבשן האש מעידין עליו וטעמא דאין תולין בנס ובגוב אריות דאמר שם נמי אין מעידין עליו משום דליכא איצצא שרווח הוא ואין עומד עליהן כדפרש''י ז''ל שם:
אפילו ראוהו מגוייד. אין מעידין דאני אומר בחרב מלובנת נכוה:
וחיה. ונתרפא כדאמר בבבלי שם:
אומר אני מטרונא. אחת עברה שם המכרת אותו ופדאוהו מהם קודם שמת:
אני אומר נתרחמו כו'. וניצול ממנה:
83a כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻּׁעַ דְּסוּכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. כָּל תְּלָתָא יוֹמִין נַפְשָׁא טַייְסָא עַל גּוּפָא. סָֽבְרָה דְהִיא חוֹזֶרֶת לְגַוָוהּ. כֵּיוָן דְּהִיא חָמִית לֵיהּ דְּאִשְׁתַּנֵּי זִוְוהוֹן דְּאַפּוֹי הִיא שָֽׁבְקָא לֵיהּ וְאָֽזְלָה. וּמִן תְּלָתָא יוֹמִין וּלְהַלָּן הַכֶּרֶס נִבְקָעַת עַל פָּנָיו וְאוֹמֶרֶת לוֹ. הֵילָךְ מַה שֶׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ. רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה מַייְתֵי לָהּ מֵהָדָה קְרָא וְזֵרֵיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם וַאֲפִילוּ פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל.
Pnei Moshe (non traduit)
כיני מתניתא כו'. כלומר הא דקתני אלא לאחר ג' ימים כן צריך לפרש אלא עד לאחר ג' ימים כדפרישי' במתני':
כל תלתא יומין. לאחר מיתה ואיידי דקאמר דלאחר ג' ימים הפרצוף פנים משתנה נקט לה הכא:
ומן ג' ימים ולהלן הכרס כו'. וכן אמר בבבלי פ' השואל דף קנ''א:
ואפי' פרש חגיכם. כפל פרש דכתיב בקרא דריש וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם דה''ק ואפילו פרש כרסכם יזרה עליהם במותם וחגיכם על שאוכלים למעדנים כבחגים:
באותה שעה. אדלעיל קאי דהיינו בג' ימים דנפשא טייסא על גופא. ובפ' השואל שם גריס נפשו של אדם מתאבלת ז' ימים ואפשר דהכי נמי קאמר מג' ואילך נפשי עליו תאבל עד ז' ימים:
רִבִּי יוּדָה בֶן בָּבָא. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי חֲנַנְאֵל בְשֵּׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה בֶן בָּבָא. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְלִיגִין. דָּמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּפַל לְיַרְדֵּן וְעָלָה לְאַחַר שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם. וְהִכִּירוּ שֶׁצְּפָֽרְתוֹ הַצִּינָּה וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
דאמר ר' ירמיה כו' והכירו שצרפתו הצינה. שצמתוהו המים ומנעוהו מלהשתנות ומחמת זה הכירו אותו והשיאו את אשתו ואפי' לאחר י''ז ימים:
מיליהון דרבנן. דלקמיה פליגין אדקאמר סתם לאחר ג' ימים ולא מחלק בין יבשה למים:
הלכה כר''י בן בבא. דמתני':
משנה: נָפַל בַּמַּיִם בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָהֶן סוֹף בֵּין שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. אָמַר רִבִּי מֵאִיר מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּפַל לְבוֹר הַגָּדוֹל וְעָלָה אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בְסוּמֶא שֶׁיָּרַד לִטְבּוֹל בִּמְעָרָה וְיָרַד מוֹשְׁכוֹ אַחֲרָיו וְשָׁהוּ כְדֵי שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁם וְהִשִּׂיאוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְעַסְיָא בְּאֶחָד שֶׁשִּׁילְשְׁלוּהוּ לַיָּם וְלֹא עָלָה בְיָדָם אֶלָּא רַגְלוֹ אָֽמְרוּ חֲכָמִים מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמָעֲלָה תִּינָּשֵׂא מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה לֹא תִינָּשֶׂא.
Pnei Moshe (non traduit)
מן הארכובה ולמט'. הואיל ויכול לחיות לא תנשא שמא יצא ולא ראוהו דמים שאין להם סוף הן והלכה כר' יוסי:
לטבול במערה כו'. ומערה מים שיש להם סוף ושהו עד שתצא נפשם והשיאו את נשותיהן:
ור' יוסי. פליג עליה וס''ל כחכמים דפליגי בברייתא דמים שיש להן סוף אשתו מותרת אם שהה שיעור שאי אפשר שיחיה כשיעור זה בתוך המים ומים שאין להן סוף אשתו אסורה דשמא לאחר שעלה משם יצא והלך לו:
אמר ר''מ. דר' מאיר סבר יכול אדם לחיות במים ימים רבים ולפיכך לא מפליג בין מים שאין להם סוף ובין מים שיש להם סוף דאפילו במים שיש להם סוף דאי נפיק הוי חזי לי' חייש דילמא נפיק בתר ימים רבים ולא חזי ליה:
אשתו אסורה. שמא לאחר פרישתו משם יצא והלך לו:
שאין להם סוף. שאין אדם יכול לראות כל סביביו:
מתני' נפל למים בין שיש להם סוף. שנראים כל ארבע הרוחות שסביב המים:
הלכה: נָפַל לַמַּיִם בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָהֶן סוֹף בֵּין שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. מַיִם שֶׁאִין לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת. אָמַר רִבִּי מֵאִיר. מַעֲשֶׂה שֶׁנָּפַל לְבוֹר הַגָּדוֹל וְעָלָה אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. אָֽמְרוּ לוֹ. אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִיסִּים. אָמַר רִבִּי. מַעֲשֶׂה בִשְׁנַיִם שֶׁיָּֽרְדוּ לִכְמוֹר מִכְמָרוֹת לַיַּרְדֵן. לְעִיתוֹתֵי עֶרֶב. רָאָה אֶחָד מְחִילָה שֶׁל דָּגִים וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ. וּבִקֵּשׁ לָצֵאת לא הָיָה מוֹצֵא פִיתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה. וּבָא חֲבֵירוֹ וְעָמַד עַל פִּתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה וְשָׁהָא כְדֵי שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ וּבָא וְהִגִּיד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וּבְשַׁחֲרִית זָֽרְחָה הַחַמָּה וְהִכִּיר פִּתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה וְיָצָא וּבָא וּמָצָא הֶסְפֵּד קָשׁוּר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אָמַר רבִּי עֲקִיבָה. מַעֲשֶׂה 83b שֶׁעָשִׂיתִי מְפָרֵשׂ בְּיָם הַגָּדוֹל וְרָאִיתִי סְפִינָה אַחַת שֶׁשָּֽׁקְעָה בַיָּם וְהָיִיתִי מִצְטָעֵר עַל תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד שֶׁהָיָה בְתוֹכָהּ. וּכְשֶׁבָּאתִי לְמַגִּיזָה שֶּׁל קַפּוֹדְקִיָּא וְהִתְחִיל מְקַדְּמֵינִי וְשׁוֹאֵל לִי שְׁאֵלוֹת נוֹמְתִי לוֹ. הֵיאַךְ פְּלַטָּתָהּ. נוֹמֶה לִי. רִבִּי. טְרָפַנִי גַּל לַחֲבִירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ עַד שֶׁהֵקִיאָנִי לַיַּבָּשָׁה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַרְתִּי. גְּדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאָֽמְרוֹ. מַיִם שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. מַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' שמע קול המקוננות. שמספידות ומקוננות לפלוני בין המתי' אין עדות גדולה מזו שמת ויכול לבוא ולהעיד עליו והביאה הרשב''א ז''ל לזו התוספתא וכן פסק הב''י:
מקמנטריסי המלך. ממונים של המלך להרוג:
מת. אם שמע מהם מת פ' כו':
אין משיאין את אשתו. וכדאמר בבבלי גיטין דף כ''ט דאע''ג דעכו''ם מסיח לפי תומו נאמן ה''מ במילתא דלא שייכי בה אבל במילתא דשייכי בה עבדי לאחזוקי שקרייהו לפי שמתפארים בעצמן שהרגו בדין:
אבד פ' כו' ל''ג הכא עד לקמן:
מב''ד שלישי מת כו'. אם שמעו מב''ד של שלשה של ישראל מת או נהרג משיאין אשתו כדאמר התם דבתר גמר דינא תו לא שכיחא למיחזי ליה זכותא ולא מספקינן בהכי:
לכמור כו'. כדאמר הני עובדי בבלי שם:
גמ' נפל למים כו'. פלוגתא דר' מאיר וחכמים בברייתא גם כן מייתי וכן הוא בבבלי:
אין מזכירין מעשה ניסים. דנס אירע לו ששהה שם כ''כ ובלא זה לא יכול לחיות דלא ניים שלשה ימים כדאמר בבבלי דף קכ''א ורבי מאיר סבר אי אפשר דמסריך באבנים שבמים וניים פורתא:
לציתותי. לעתותי ערב:
מחילה של דגי'. שחוטטין סמוך לשפת הנהר ואין מתמלא' כולה ואדם הנכנס שם מגביה צוארו בתוך המערה למעלה מן המים:
אָמַר רִבִּי אַבָּהוֹ. אִם הָיָה הַיָּם גַּלֵינִי וְהִבִּיט לְאַרְבַּע רוּחוֹתָיו וְרָאָה שֶׁאֵין שָׁם בִּרְייָה. מִשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
ה''ג אבד פלוני נתרי פלוני אינו בעולם. כלומר באחד מן לשונות הללו הוי עדות כדמפרש ואזיל.
אבד פ' אנה אומר רבך. נרבך ונשמט מן העולם:
נתרי פ' אנא אומר. שכוונתו לומר אתרי פ' מאכל כלומר שנשר ונלקח ממנו מאכל. הערוך:
אינו בעולם. היינו לומר טיפח רוחיה עליה שנפתר וקמ''ל דכולן לשון עדות מיתה הן:
שקעה ספינתו בים. לשון בעיא היא אם אמרו שקעה ספינתו בים ולא הזכירו שנטבע פ' אם הוי עדות:
ופשיט לה אתיא כהדה דאמר כו' והוא לא היה בתוכה והא נמי כן. דאפשר שקעה ספינתו בים והוא לא הי' בתוכה:
''אם הים גליני. צ''ל גבוליני כלומר שיש לו גבולי' סביב והביט כו' וכדמפרש אביי בבבלי דמים שיש להם סוף הוא כל שעומד ורואה מד' רוחותיו:
וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְעַסְיָא בְּאֶחָד שֶׁשִּׁילְשְׁלוּהוּ הַיָּם וְלֹא עָלָה בְיָדָם אֶלָּא רַגְלוֹ. תַּנֵּי. רָצוּ לַחֲתוֹךְ סְפּוֹגִים וּבָאוּ וּמָֽצְאוּ אוֹתוֹ שׁוּלְחָנִי בְעַכּוֹ. רִבִּי חַגַּי בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לֹא מִסְתַּבְּרָא נוֹתְנִין לוֹ שָָׁהוּת כְּדֵי טְרֵיפָה. אָמַר לֵיהּ. אַף אֲנָא סָבוּר כֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
איזו מתכוין. בעכו''ם דאמרינן אין עדותו עדות:
כל שמזכירין לו אשה. אם מזכירין לו אשה של פלוני והוא אומר מת פלוני דודאי מתכוין להתיר אשה הוא:
כל ששואלין אותו. על פלוני והוא משיב להם מת זה נמי הוי מתכוין ואפילו אינו מתכוין להתיר:
זכור ר' בשלישי. בב''ד של שלשה שישבו ועוד כמה זקנים וכל כך היו מתריסין כנגד ר' הושעיא:
ביד. מיד כלומר לקבל עליו מיד הא דר''ל ואפ''ה לא היה מקבל עליו ולדון לזה כמתכוין להעיד:
תני רצו לחתוך ספוגים. אמן הארכובה ולמטה קאי וספוגין הן מלשון קנה וסוף קמלו א''נ ספוגין ממש והן גדלים בים כלומר שדימו עליו שמת [הגה''ה. הים גליני כשהיה שקט ונח ואין הרוח מנשבת כלל קורין לו בערבי גליני ובלע''ז קאלמא:] ורצו לתתוך הספוגים ולחפש אחריו. אי נמי שהם היו רצין כדרכן ולחתוך ספוגים מהים ועל ידי זה באו לעכו שהיא על שפת הים ומצאו אותו. ועיקר:
ובאו ומצאו. לזה שלחני בעכו:
לא מסתברא. הא דקתני במתני' מן הארכובה ולמעלה תנשא דאין יכול לחיות שנותנין לו שהות עכ''פ כדי טרפה כלומר שאין מתירין אשתו כל זמן שיכול לחיות אפילו הוא טרפה והוא י''ב חודש כדאמרינן באלו טרפות דטרפה חיה עד י''ב חודש:
אף אנא סבר כן. דקודם י''ב חודש אין משיאין את אשתו:
משנה: אֲפִילוּ שָׁמַע מִן הַנָּשִׁים אוֹמְרוֹת מֵת אִישׁ פְּלוֹנִי דַּיּוֹ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֲפִילוּ שָׁמַע מִן הַתִּינוֹקוֹת אוֹמְרִים הֲרֵי אָנוּ הוֹלְכִין לִסְפּוֹד וְלִקְבּוֹר אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי בֵּין מִתְכַּוֵּן וּבֵין שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין. רִבִּי יוּדָה בֶֶּן בָּבָא אוֹמֵר בְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן וּבַגּוֹי אִם הָיָה מִתְכַּוֵּן אֵין עֵדוּתוֹ עֵדוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
בין שהוא מתכוין. לעדות:
ובעכו''ם אם היה מתכוין אין עדותו עדות. בבבלי מפרש בין שהוא מתכוין להתיר שאמר איש פלוני מת השיאו את אשתו בין שמתכוין להעיד שאמר איש פלוני מת סתם אינו נאמן אא''כ היה מסיח לפי תומו כדמפרשינן בגמרא:
הרי אנו הולכים לספוד. בבבלי מוקי דה''ק הרי אנו הולכים לביתינו שבאנו מלספוד ומלקבור את איש פלוני וכגון דאמרי מענינא דהספד כך וכך רבנן הוו התם וכך וכך ספדני הוו התם מפני שדרך התינוקות לשחוק ולהעלות שמות ושמא נמלה או חגב קברו ומכנים אותו בשם איש פלוני:
מתני' אפילו שמע מן הנשים. שלא היו מתכוונות להעיד ומסיחות לפי תומן:
דיו. ויכול לילך ולהעיד להשיא את אשתו:
הלכה: אֲפִילוּ שָׁמַע מִן הַנָּשִׁים. שָׁמַע קוֹל הַמְקוֹנֲנוֹת מְיַבְּבָתוֹ בֵין הַמֵּתִים אֵין עֵדוּת גָּדוֹל מִזּוֹ. מִקֹּמֶנְטָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ. מֵת פְּלוֹנִי נֶהֱרַג פְּלוֹנִי. אֵין מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ. מִבֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מֵת פְּלוֹנִי נֶהֱרַג פְּלוֹנִי. מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' שמע קול המקוננות. שמספידות ומקוננות לפלוני בין המתי' אין עדות גדולה מזו שמת ויכול לבוא ולהעיד עליו והביאה הרשב''א ז''ל לזו התוספתא וכן פסק הב''י:
מקמנטריסי המלך. ממונים של המלך להרוג:
מת. אם שמע מהם מת פ' כו':
אין משיאין את אשתו. וכדאמר בבבלי גיטין דף כ''ט דאע''ג דעכו''ם מסיח לפי תומו נאמן ה''מ במילתא דלא שייכי בה אבל במילתא דשייכי בה עבדי לאחזוקי שקרייהו לפי שמתפארים בעצמן שהרגו בדין:
אבד פ' כו' ל''ג הכא עד לקמן:
מב''ד שלישי מת כו'. אם שמעו מב''ד של שלשה של ישראל מת או נהרג משיאין אשתו כדאמר התם דבתר גמר דינא תו לא שכיחא למיחזי ליה זכותא ולא מספקינן בהכי:
לכמור כו'. כדאמר הני עובדי בבלי שם:
גמ' נפל למים כו'. פלוגתא דר' מאיר וחכמים בברייתא גם כן מייתי וכן הוא בבבלי:
אין מזכירין מעשה ניסים. דנס אירע לו ששהה שם כ''כ ובלא זה לא יכול לחיות דלא ניים שלשה ימים כדאמר בבבלי דף קכ''א ורבי מאיר סבר אי אפשר דמסריך באבנים שבמים וניים פורתא:
לציתותי. לעתותי ערב:
מחילה של דגי'. שחוטטין סמוך לשפת הנהר ואין מתמלא' כולה ואדם הנכנס שם מגביה צוארו בתוך המערה למעלה מן המים:
אָבַד פְּלוֹנִי נַתְרֵי פְּלוֹנִי אֵינוֹ בָעוֹלָם. אָבַד פְּלוֹנִי. אֲינָה אֲמַר. רְבַךְ מִן עָֽלְמָא. נַתְרֵי פְלוֹנִי. אֲנָא אֲמַר. אַתְרִין פְּלוֹנִי מַאֲכָל. פְּלוֹנִי אֵינוֹ בָעוֹלָם. טִיפַּח רוּחֵיהּ עֲלֵיהּ. שָֽׁקְעָא סְפִינָתוֹ בַיָּם. אַתְיָא כְּהָדָה דָמַר רַבָּא בַּר זַבִדָּא בְשֵׁם רַב. מַעֲשֶׂה בְּאַבָּא סִימַיי שֶׁשָּֽׁקְעָא סְפִינָתוֹ בַיָּם וְהוּא לֹא הָיָה בְתוֹכָהּ וְהָכָה כֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
ה''ג אבד פלוני נתרי פלוני אינו בעולם. כלומר באחד מן לשונות הללו הוי עדות כדמפרש ואזיל.
אבד פ' אנה אומר רבך. נרבך ונשמט מן העולם:
נתרי פ' אנא אומר. שכוונתו לומר אתרי פ' מאכל כלומר שנשר ונלקח ממנו מאכל. הערוך:
אינו בעולם. היינו לומר טיפח רוחיה עליה שנפתר וקמ''ל דכולן לשון עדות מיתה הן:
שקעה ספינתו בים. לשון בעיא היא אם אמרו שקעה ספינתו בים ולא הזכירו שנטבע פ' אם הוי עדות:
ופשיט לה אתיא כהדה דאמר כו' והוא לא היה בתוכה והא נמי כן. דאפשר שקעה ספינתו בים והוא לא הי' בתוכה:
''אם הים גליני. צ''ל גבוליני כלומר שיש לו גבולי' סביב והביט כו' וכדמפרש אביי בבבלי דמים שיש להם סוף הוא כל שעומד ורואה מד' רוחותיו:
אֵיזוֹ הִיא מִתְכַּוֵּין. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר. כָּל שֶׁמַּזְכִּירִין לוֹ אִשָּׁה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כָּל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ וְהוּא מֵשִׁיב. אָמַר רִבִּי חַגַּי לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. זָכוֹר רִבִּי בִּשְׁלֹשִׁין וְכַמָּה זְקֵינִים שֶׁהָיוּ מַתְרִיסִין כְּנֶגֶד רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בְּיַד לְמֶעֱבַד כְּהָדָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהוּא לֹא מְקַבֵּל עָלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
איזו מתכוין. בעכו''ם דאמרינן אין עדותו עדות:
כל שמזכירין לו אשה. אם מזכירין לו אשה של פלוני והוא אומר מת פלוני דודאי מתכוין להתיר אשה הוא:
כל ששואלין אותו. על פלוני והוא משיב להם מת זה נמי הוי מתכוין ואפילו אינו מתכוין להתיר:
זכור ר' בשלישי. בב''ד של שלשה שישבו ועוד כמה זקנים וכל כך היו מתריסין כנגד ר' הושעיא:
ביד. מיד כלומר לקבל עליו מיד הא דר''ל ואפ''ה לא היה מקבל עליו ולדון לזה כמתכוין להעיד:
תני רצו לחתוך ספוגים. אמן הארכובה ולמטה קאי וספוגין הן מלשון קנה וסוף קמלו א''נ ספוגין ממש והן גדלים בים כלומר שדימו עליו שמת [הגה''ה. הים גליני כשהיה שקט ונח ואין הרוח מנשבת כלל קורין לו בערבי גליני ובלע''ז קאלמא:] ורצו לתתוך הספוגים ולחפש אחריו. אי נמי שהם היו רצין כדרכן ולחתוך ספוגים מהים ועל ידי זה באו לעכו שהיא על שפת הים ומצאו אותו. ועיקר:
ובאו ומצאו. לזה שלחני בעכו:
לא מסתברא. הא דקתני במתני' מן הארכובה ולמעלה תנשא דאין יכול לחיות שנותנין לו שהות עכ''פ כדי טרפה כלומר שאין מתירין אשתו כל זמן שיכול לחיות אפילו הוא טרפה והוא י''ב חודש כדאמרינן באלו טרפות דטרפה חיה עד י''ב חודש:
אף אנא סבר כן. דקודם י''ב חודש אין משיאין את אשתו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source